חירות היא לדעת מי אתה באמת . להאמין בעצמך. לאהוב את עצמך.
- לליה גורמזאנו
- Apr 22, 2016
- 1 min read
שאלתי את הילדה שלי בת ה 8 "אם משהו היה לועג לך: יש לך שיער ירוק! האם היית נעלבת?" והיא ענתה לי "לא", שאלתי אותה "למה?" היא ענתה לי "כי אין לי שיער ירוק אז זה לא מעליב". "אם כך מה יקרה אם משהו יגיד לך 'איזה מטומטמת!' האם היית נעלבת?" הפעם היא חשבה ואמרה "לא" שאלתי אותה "למה?" והיא ענתה לי עם חיוך גדול "כי אני לא מרגישה מטומטמת" שאלתי אותה מה היא מרגישה? והיא ענתה לי "אני יודעת שאני חכמה, אני מרגישה יפה, אני טובה בקראטה, אני מציירת יפה, יש לי הרבה חברים, אני אוהבת אנשים...." נתנה לי רשימה ארוכה של כל מה שיש בתוכה. שבוע שעבר הבת שלי חזרה מבית הספר וסיפרה לי "ילדה בשכבה מעליי הציקה לי בהפסקה לא שיתפתי איתה פעולה ובסוף היא צעקה עליי "יא שמנה" ושאלתי אותה ו"מה קרה?" היא ענתה "כלום זה נפתר" אני : "מה זאת אומרת זה נפתר?" היא: "אמרתי למורה שהילדה הזאת מציקה לי, לא רציתי לריב איתה, אז שלחתי אותה למורה וזה נפתר" אני "אוקיי...ומה הרגשת? " היא: "כלום" .
אני, שרוב חיי הבוגרים עובדת על להסיר מעליי את עומס "היעלבויות הילדות", ועובדת על לשחרר את עצמי מ"עבדות זיכרונות הילדות הלא נעימים", שואלת את בתי בכנות ובפליאה "ואיך הרגשת שהיא קראה לך "יא שמנה?" והבת שלי ענתה לי: "כלום, אני לא מרגישה שמנה, אז זה לא הזיז לי." אח"כ היא אמרה לי בנימוס ובשקט: "אני חושבת שהילדה ההיא מרגישה שמנה. היא הייתה ילדה מאוד כועסת ולא שמחה." חיבקתי בחוזקה את הבת שלי, והתמלאתי כולי באהבה שהיא, היא כולה אור ואהבה, והאמת היא שכל אחד באמת שלו, הוא אור ואהבה. ושם נמצאת החירות.
Comments