למי בא לשמוח

האם האושר נמצא בדברים חיצוניים? כי יש אנשים שיש להם זוגיות, ילדים, או שיש אנשים שיצאו מהארון והתקבלו באהבה, אנשים שכבר הרימו הפקה אחת בחייהם, שקיבלו תפקיד אחד מרתק ובכל זאת האנשים האלה מרגישים בחוסר סיפוק, בחוסר שמחה ולעיתים על אף הציפרלקס גם מרגישים שהם נבלעים לתחושת דיכאון אחת לתקופה.

אתם מבינים ששמחה הוא סטייט אוף מיינד, ולא על מה שיש לי, נכון? מכיוון שהמציאות הוא שיקוף למה שמתחולל אצלך בפנים השינוי חייב לקרות מבפנים.

השלב הראשון: הוא שלב הזיהוי איפה המקומות בהן אני מרגיש חוסר? אם זו באמת תחושת עצבות של אחת לחודש, אז תקבל את זה. העצבות הוא חלק ממנעד הרגשות שלך. תחבק אותו, תן לו להיות מבלי להתנגד, הוא יתפזר לבדו. אם זו תחושה יומיומית שחוזרת על עצמה, זה מצב שבו עלייך ללמוד הודיה. כי איפה שיש חוסר, שם זה בדיוק המקום למלא.

השלב השני: הודיה. איך מודים ש"המצב כל כך גרוע?" תסכימו איתי ש"מצב כל כך גרוע" הוא מצב של פרספקטיבה אחת. אנחנו התברכנו בלבחון סיטואציות בכמה וכמה פרספקטיבות. ןלכן זה אפשרי למצוא לפחות 3 דברים שניתן להודות עליהם במה שיש. מחקרים כבר הוכיחו שאם תהיו עקביים בהודיה פעמיים ביום, במשך 90 יום מובטחים לכם דברים טובים.

השלב השלישי: ללמוד תחושת מלאות. אתם מכירים את זה שלעתים על אף הניסיון החוזר להודות באופן טכני, זה מרגיש שזה לא עובד? אם כך איך עושים את זה שזה ירגיש עובד? לומדים את תחושת המלאות. מה עומד מאחורי זה? כל תחושת הצלחה אצל כל אחד, יושבת על גוון אחר ספציפי של תחושה, את כל מגוון התחושות הללו למדנו בחיים מניסיון, והמיינד שלנו קודד אותו. בשפה שלנו, הקידוד מתרגם לחיבור של שלוש רמות: רגש, מחשבה והתנהגות בסיטואציה: איפה, מתי ועם מי?

כך המוח שלנו מקודד התנהגויות ורגשות ומייצר בהתאם להם כימיקלים בגוף = מצב רוח.

אם אתם רוצים ללמוד תחושת מלאות תיווכחו לדעת שאתם כבר יודעים אותה ומה שבאמת נותר לכם לעשות הוא להיזכר בה, ולהריץ אותה שוב ושוב במיינד, כדי לקודד אותה יותר חזק, להטביע אותה בכם, ולהפיץ כימיקלים טובים בגוף.

תרגיל ללמידה של תחושת מלאות:

שבו בנינוחות הרפו את המיינד מכל מחשבה טורדנית שעולה, כל מחשבה טורדנית הכניסו אותה בדימיונכם לתוך בועה ותנו לה להתעופף מעליכם, ממש ברגע זה תוך כדי קריאת הפוסט, כל מחשבה טורדנית, אל תתעלמו ממנה, להיפך, תנו לכל מחשבה מקום בתוך הבועה, ותלוו כל בועה למעלה מעליכם, תוך כדי שאתם קוראים את המילים, כן, מעל הבניין, לתוך השמיים, בין העננים ותנו לה להיבלע באינסוף של השמיים השחורים עד שהיא הופכת לנקודה קטנה והיא נעלמת, תחזרו על אותה פעולה בדמיונכם אם יש צורך...שוב ושוב עד שתוכלו לרכז את תשומת לבכם לזיכרון עבר שבה חשתם מלאות, או שמחה גדולה. איפה זה היה שחשתם תחושה כזאת? תאטו את קצב הקריאה כך שתוכלו לראות את הסיטואציה בה הרגשתם שמחה. תראו את המקום במיינד שלכם. את הצבעים. החפצים. הנוף. מתי זה קרה? באיזה שעה של היום? ועם מי? מי היה שם? אדם אחד? כמה? מה הם אמרו? דיברו? קחו את הזמן בלהיזכר ולהיות, האם יש שם ריחות? מה הדבר שגרם לכם להרגיש מלאות? האם זה משהו שמשהו אמר? האם זה משהו שראיתם? ואיך זה הרגיש בגוף? תנו לזה מקום רגע. איך זה הרגיש בגוף? איפה בגוף? איך הייתה הנשימה שלכם? חיזרו על סיטואציה זו שלוש פעמים בקצרה ברצף. איפה? מתי? ועם מי? איך זה מרגיש? מה ראיתם? ומה שמעתם?

עכשיו שאתם יודעים בוודאות איך 'תחושת המלאות', מרגיש, האם אתם יכולים לשאת אותה אתכם לכל מיני סיטואציות אחרות ביום יום שלכם? תנסו זאת אפילו בדמיונכם, ולבחון איך זה משפיע על הסביבה שלכם.

השלב הרביעי: לעשות דברים אקטיביים המעוררים בי תחושת מלאות. זה ספציפי ושונה לכל אחד משום שלכל אחד יש מבנה שונה.

לשים מוסיקה, לתפוס חצי שעה שקט מול הים,לשכב על הספה עם אוזניות , מדיטציה, אמבטיה, לכתוב, לצייר, לצבוע, למלא תשחץ, לרקוד או לרוץ, לעשות לפחות דבר אחד עבור עצמי ביום, להתענג על כל רגע ולהודות על הרגע המופלא הזה! מי שלא מפנה לעצמו לפחות 10 דק' ביום, אין לו חיים. האחריות היא עליכם!

לחולל שמחה הוא למעשה לקחת אחריות על חייך. למד את דרכך לשמח את עצמך. שמחה מבפנים היא קורנת החוצה, ומדבקת, אנשים אוהבים להיות בקרבת אנשים שמחים. שמחה מבפנים מחזירה שמחה מבחוץ. תזכרו שאנחנו יצורים מושפעים, בחרו את האנשים שמסביבכם, את הסיטואציות, המוסיקה ואת הדברים שאתם פוגשים ביום יום. זה בידיים שלכם. אתם תמיד נמצאים במקום בו התודעה שלכם נמצאת.

שלב ראשון: הזיהוי

שלב שני: הודיה

שלשב שלישי: ללמוד תחושת מלאות

שלב רביעי: ליצור בצורה אקטיבית סביבה שמחה

פורים שמח! מגיע לכם לא?

וכשאתם שמחים תזכרו לחלוק את השמחה עם אחרים!

באהבה,

לליה.