האנורקסיה אצלי לא הייתה בעיה אלא בסך הכל סימפטום למה שהתחולל אצלי בראש

מה יש לך שם בראש? מה נוצר שם? מה יצרת שם? מה ניתן לייצר שם? עד כמה זה בשליטתך? ואיך זה משפיע על המציאות שלך?

האנורקסיה אצלי לא הייתה בעיה, אלא בסך הכל סימפטום למה שהתחולל אצלי בראש. אז מה היה שם בראש? כל אוכל שהכנסתי לגוף שלי עורר אצלי בחילה וכעס. אתם, שכל כך אוהבים אותי ודואגים לי, החברים שלי, אמא ואבא שלי ואח שלי, כל פעם שאמרתם לי שאני נראית מצוין, אני שמעתי שהשמנתי והרגשתי חרדה. ראיתי, שמעתי והרגשתי דברים שונים לחלוטין ממה שאמרתם.

ביום בו הפסיכיאטרית המליצה לי על תרופות נוגדות דיכאון, שאלתי אותה " מה יקרה לי אחרי שאני אפסיק לקחת את התרופות?" האמנתי שתהיה תקופה של הקלה, אך פחדתי שכאשר אני אפסיק לקחת את התרופות, 'המפלצת' שבתוכי תחזור אליי אכזרית יותר ממה שאי פעם הייתה. החלטתי לסרב. באותו לילה חלמתי חלום. בחלום אני עומדת ערומה מול מיכל פח עצום, עור דקיק ושקוף עוטף את הגוף השדוף שלי. שני שלדים צועדים לקראתי, תופסים בחוזקה בידיי ורגליי ומניפים אותי מעל מיכל הפח העצום ואני כמו בובת סמרטוטים עפה מצד לצד. "אני לא רוצה למות עדיין" "אני עוד לא רוצה להיפרד מההורים שלי", "אני עוד לא רוצה להיפרד מאח שלי שהיה בטיול של אחרי הצבא", "אני עוד לא עשיתי משהו משמעותי בחיים". עם כל המחשבות, רצות לי תמונות בראש: ההלוויה שלי, הבכי של אמא, אח שלי כאוב ומאופק, אבא שלי נשבר...חלום בתוך חלום, בתוך חלום. זה הרגע בו אני חייבת להחליט באיזה מסלול עליי לבחור: מסלול של מוות או מסלול של חיים? בעודי חושבת את כל המחשבות ורואה את כל התמונות, שני השלדים מניפים אותי בכוונה להשליך אותי לתוך מיכל הפח ו...אז התעוררתי. מונחת על המיטה שלי, בחדר שלי, עם כאב גדול בכל העצמות בגוף ופרקי הידיים שלי היו אדומים. לא הבנתי אם זה באמת קרה או שתוך כדי החלום אני עשיתי את זה לעצמי. החלום והמציאות התבלבלו לי. נשארתי ערה עד הבוקר, כי פחדתי שאם אני אלך לישון אני לא אתעורר. ההתעוררות סימנה עבורי בחירה במסלול החיים. לא הכרתי את המסלול, לא היה לי מושג איך עושים את הדרך וכמה זמן זה ייקח. ובכל זאת עם כל הקושי, עם האכזבות, עם הכאב, עם הכעס, הייתה בחירה – בחירה בחיים. כך החל מסע הריפוי שלי. מסע שנמשך 7 שנים. במסע חוויתי גילויים, הבחנות ורגשות חדשים וגיליתי בתוכי מנוע של יצירת שינוי. זה מנוע בו אני יכולה ליצור כל שינוי: שינוי רגשי, שינוי מראה ושינוי בהתנהגות. למשל, יצרתי בראש שלי תמונה של עצמי בהריון, ואחר כך תמונה שלי עם ילדים על אף שבמציאות הפסיק לי המחזור כבר כשנתיים בעקבות המחלה. יצרתי תמונה של עצמי עם בן זוג שאני אוהבת על אף שבמציאות הייתי רווקה. השינויים בראש נוצרים ברגע אחד, בכל הרמות: ברמת ההרגשה, ברמת התחושה וברמת החומר. ומרגע זה המציאות שלי השתנתה בהתאם. ברמת ההרגשה, ברמת התחושה וברמת ההתנהגות. ברמת החומר, זה לקח קצת יותר זמן אך בסופו של דבר, השינוי הופיע במלואו גם במציאות. התחלתי ליצור שינויים בראש שהשפיעו על המציאות שלי.

היום אני נשואה ואמא לשני ילדים. כשאני אני מסתכלת אחורה על תמונות מתקופת האנורקסיה, אני שואלת "איך יכול להיות שחשבתי שאני שמנה?!" ובכן, זה יכול להיות. כי הכל בראש. אז מה יש שם בראש שהביא אותי לזה? בתוך הראש יש מערכת שלמה של מנועים: זיכרונות, מחשבות, גישה, דמיון, חלומות, ערכים, הנחות יסוד ואמונות. כל המנועים האלה יצרו את התפיסה שלי לגבי המציאות. כאשר הם לא תאמו אחד לשני, נוצרה אצלי תופעה לא מאוזנת – אנורקסיה ואח"כ בולימיה. בשביל להירפא ולנוע על מסלול חיים מסונכרן הייתי צריכה לשחרר ולשנות חלקים בתפיסה שלי ולייצר התאמה בין כל המנועים.

היום השאלה הראשונה שאני שואלת את עצמי כל בוקר היא - "איך היום אני אצור שינוי על מנת להיות ולהרגיש מה שאני רוצה? על מנת לבטא את עצמי בצורה הטובה ביותר? על מנת לממש את השליחות שלי? על מנת לתת את מה שיש לי לתת? על מנת להתקדם עוד צעד בשביל מסלול החיים? אדם שרוצה שינוי הוא אדם שקודם כל עושה החלטה להיכנס לסטייט אוף מיינד "אחר". זאת גישה לחיים. זאת גישה שבה כל זמן, הוא זמן שבו מקדשים את החיים.

כל יום הוא יום של חניכה עצמית.

יצירת שינוי היא דרך חיים, היא לקיחת חלק ביצירת הבריאה.

לליה גורמזאנו- מפתח לשחרור עצמי - מנחה מוסמכת ליחידים ולקבוצות להעצמה אישית - 0584676648